בובה לחיבוק

בקומונת תפירת בובות והכנת צעצועים ב"תפוז", ניסינו להתארגן לתת לאלו שחסר להם. אני חושבת שההתארגנות התחילה בקיץ שעבר. לא הצלחנו להכריע מי הכי זקוק למעשי ידינו, ילדי שדרות המופגזים, ילדים באיפוז ארוך בבתי חולים, פליטי דרפור או ילדים לנשים מוכות שנמלטו למעונות בחוסר כל.
הפוליטיקה פילגה אותנו, דעות חברתיות יצרו אי הסכמות וההתארגנות פשוט דעכה.

אולי היינו צריכות פשוט להבשיל.
לאחרונה, מישהי שאלה מה קורה עם זה ומיד מיכל פ. נרתמה, יצרה קשר עם מעון לנשים מוכות, אי שם בארץ, למדה מן המנהלת מה הדרישות וקראה לנו להכין 24 בובות.

המטרה היתה לתת להנהלת המעון מבחר בובות כדי שילדים המגיעים עם אימותיהם בחטף, ממש באישון לילה, יוכלו לבחור להם חבר חדש לחבק אותו ולשאוב ממנו עידוד ותקווה.
מהר מאוד הבנות קפצו והתנדבו להכין בובה או יותר והבנו גם שאנחנו רוצות לתת יותר בובות מהדרוש כדי שאף ילד לא ישאר עם הבובה האחרונה מתוך ברירת מחדל. רצינו שכל ילד יבחר את הבובה הכי יפה בעייו, שנעשתה במיוחד לחיבוק שלו...

פורום אומנות הטכסטיל והליבוד נרתם לעבודה (קצת מאוחר כי שכחנו לקרוא להם), עוד יוצרות מרחבי הפרדס של "תפוז" התנדבו והכינו בובות, חברות של גולשות יצרו גם ואפילו ילדה אחת, מוכשרת ונדיבה בטירוף הוסיפה בובות משלה ותרמה.

הבובות החלו לזרום לכתובתה של מיכל וכל פעם היא דיווחה על משלוח נכנס וצילמה את הבובות לתיעוד. תאריך המסירה הסופי נדחה ונדחה כי כולן רצו לשלוח ולתרום ולתת. כולנו יוצרות עסוקות. קריירה, ילדים ויצירה. אבל כולנו עשינו שמיניות באויר לתת נקודת אור חמה לילדים. עד כדי כך שהוכנו יותר מ60 בובות!!!!
לאחר סיום האיסוף, מיכל פ. הציגה את העבודות של כולן וזה פשוט מרגש! מכה בך הידיעה שכל ילד ימצא שם את הבובה שהוא תמיד חלם עליה, גם אם לא ידע. כל בובה יש לה אישיות וחיבוק משלה.

היה לי עונג להשתתף בפרוייקט הזה, לראות את מיכל המלכה מארגנת, מצלמת ודואגת ואני בטוחה שעדיין לא אמרנו את המילה האחרונה.
אם מישהו מכם יודע על מקום שזקוק לנו - ספרו לנו ואנחנו נשמח לעזור.